צעירים בישראל

דור הצעירים של ימינו כבר הוכיח וממשיך להוכיח את הרצון והיכולת שלו לקחת אחריות ולהשפיע חברתית כלכלית וסביבתית, לא רק לטובת האינטרסים שלו, אלא לטובת כלל החברה. שכבת הצעירים בישראל פורצת דרך במגוון תחומי חיים – מהאקטיביסטים שהובילו את מחאת קיץ 2011, דרך ההייטקיסטים שמייסדים חברות מצליחות ומצעידים את הכלכלה הישראלית קדימה, ועד יזמים חברתיים הפועלים במרץ כדי ליצור שינוי חברתי וחינוכי בפריפריה.

בתקופה שבין גיל 18 ל-30, צעירים וצעירות נדרשים לקבל החלטות משמעותיות שיעצבו את עתידם במגוון תחומי החיים: החל מגיבוש הזהות וקבוצות ההשתייכות שלהם, דרך בחירת מסלול השכלה וקריירה, הקמת משפחה, דיור עצמאי ועוד. מאפיין נוסף של תקופה זו, הוא פיתוח דפוסי השתתפות האזרחית והמעורבות החברתית.
קבלת החלטות מיטביות עבור הצעיר הינה משימה מרכזית של תקופת הבגרות הצעירה ויש לה השלכות ארוכות טווח על חייו של הפרט כמו גם על כלל החברה. אתגרי המציאות של יוקר מחיה, מצוקת דיור, מצב ביטחוני, פערים כלכלים והמציאות הפוליטית בישראל פוגשים את כולנו, אך משפיעים על הצעירים ביתר שאת. יש לנו אחריות כחברה לפעול עם ולמען כלל הצעירים בישראל, ובפרט עם אלו הנאלצים להתמודד לעיתים עם מיעוט הזדמנויות וחסמים מובנים בחברה הישראלית. עבורם, מרחב הבחירה עלול להיות מצומצם הרבה יותר ולעתים קרובות מצב זה עלול להקשות עליהם לממש את יכולתם ושאיפותיהם.

קרן גנדיר מאמינה ביכולתם של הצעירים לחולל שינוי ולהוביל מהלכים חברתיים רחבים. באמצעות הסרת גורמים מעכבים ויצירת התנאים המתאימים למימוש הפוטנציאל שלהם, צעירים וצעירות בישראל יוכלו לבנות בתקופת הבגרות הצעירה בסיס איתן להתפתחותם האישית והעתידית. הצלחתם היא תנאי הכרחי לחוסנה ושגשוגה של המדינה ככלל. קרן גנדיר רואה עצמה כשחקן מרכזי בתחום הצעירים ביכולתה להשפיע על מדיניות, להציע תמיכה לארגוני השטח ולכונן שיתופי פעולה תוך ובין מגזריים.
בעשור האחרון חלו תמורות משמעותיות בשדה הצעירים, לרבות הקמת רשות צעירים ממשלתית ואגפי צעירים במספר משרדי ממשלה. ברשויות המקומיות מכהנים מחזיקי תיק צעירים, מוקמים מרכזי צעירים ופועלות יחידות צעירים. ארגוני חברה אזרחית מפתחים ומפעילים עשרות תוכניות לקידום השתתפות ומעורבות צעירים וליצירת מענים לצעירים.
יחד עם זאת, אנו מזהים כי קיים עדיין מחסור במידע ונתונים על התחום וכן במחקרים אקדמיים. חסרות פלטפורמות להנגשת ידע עדכני לצעירים, לסיוע בקבלת החלטות מיטביות. המימון הפילנתרופי והציבורי לתחום עדיין חסר. מדיניות לאומית לצעירים גובשה, אך טרם אושרה.

אנו מאמינים כי צו השעה הוא עשייה משותפת ומתואמת בין כלל השחקנים לאור מדיניות מיטיבה לאוכלוסיית הצעירים בישראל. קרן גנדיר ממשיכה לפעול לקידום מטרות אלו, ומברכת על כל שיתוף פעולה ויוזמה בתחום.

לקט נתונים על צעירים בישראל

Pie Chart Icon
נכון לשנת 2019, בישראל חיים 2,113,900 צעירים בגילאי 18-35 שהם 24% מכלל האוכלוסייה
Woman Icon
49.4% נשים
Man Icon
50.6 גברים
Religions Icons
25.3% מוסלמים / נוצרים / דרוזים
Religions Icons
74.7% יהודים

מעורבות והשתתפות

21.8%
מהצעירים בגילאי 20-35 מעידים כי השתתפו בפעילות התנדבותית בשנה האחרונה (הסקר החברתי 2017)

אחוז הצעירים בגילאי 20-35 המשתתפים בהפגנות גובה מאחוז השתתפות המבוגרים, ועומד על 21.7% (הסקר החברתי 2017)

אמון הצעירים בממשלה

כ-64%
מהצעירים בגילאי 20-35 מרגישים כי לא יוכלו להשפיע על מדיניות הממשלה (לעומת 71.3% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל) (הסקר החברתי 2017)

נכון לשנת 2017, 70% מהצעירים בגילאי 18-35 חשים תחושת מסוגלות גבוהה לעצב את מציאות חייהם (רשות הצעירים, 2017)

נכון לשנת 2017, 77% מהצעירים בגילאי 18-35 מדווחים על תחושת סיוע נמוכה מהמדינה בהתמודדות עם אתגרי היום יום (רשות הצעירים, 2017)

קשרים חברתיים

ל-96% מהצעירים בגילאי 20-35 יש חברים איתם הם נפגשים או מדברים בטלפון, לעומת 88.6% מהאוכלוסייה מעל גיל 35 (הסקר החברתי 2017)

אין הבדל מובהק בשיעור תחושת הבדידות בין צעירים בגילאי 20-34 לבין האוכלוסייה מעל גיל 35 (הסקר החברתי 2017)

כ-96% מהצעירים בגילאי 20-35 העידו כי אילו היו במשבר או במצוקה ישנם אנשים שעל עזרתם היו יכולים לסמוך, לעומת 60.9% מבני 35 ומעלה (הסקר החברתי 2017)

קשר עם המשפחה

68.1%
מהצעירים בגילאי 20-35 מרוצים מאוד מהקשר שלהם עם המשפחה (הסקר החברתי 2017)

46.1% מהצעירים בגילאי 20-35 העידו כי טרם עברו למגורים עצמאיים וכי הם מתגוררים בבית הוריהם (הסקר החברתי 2017)

עולם ההשכלה, ההכשרה והעבודה

צעירים בגילאי 20-35 מהווים 38% משוק העבודה (למ"ס 2018)

נכון לשנת 2018, כ-78% מהצעירים בני 20-34 מועסקים במשרה מלאה (לעומת 82.4%) מהאוכלוסייה הבוגרת (למ"ס 2018)

46.5% מהצעירים בני 20-34 מרוצים מהאיזון בין הזמן שהם מקדישים לעבודה תמורת תשלום לבין הזמן שהם מקדישים לתחומים אחרים בחייהם (למ"ס 2018)

נכון לשנת 2018, כ-86.4% מהצעירים בני 20-34 שבעי רצון ממקום עבודתם (למ"ס 2018)

נכון לשנת 2018, כ-64% מהצעירים מעידים כי מקום עבותם קשור לתחום לימודיהם (למ"ס 2018)

נבחרים צעירים

20%
מחברי הכנסת הם צעירים מתחת לגיל 40, 24 בסך הכל. (הכנסת ה23, 2020)

הנתונים נאספו מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן מנתוני רשות הצעירים הממשלתית.
קישור לנתונים על צעירים וקורונה